בחשכת הלילה, גבר מתגנב לחדר של בנותיו החורגות. הוא החותן שלה, אבל הוא לא אביה. הוא אבא חורג, קריפ שמביט בה כבר זמן מה. הוא לא כאן כדי לדבר, הוא כאן כדי לקחת. ידיו מתחילות לשוטט, לחקור את גופה ללא הסכמתה. הילדה המומה, מפוחדת, וכועסת. היא לא מוכנה לזה, לא מוכנה אליו. אבל לא אכפת לו, הוא חיכה לרגע הזה כבר הרבה זמן. הוא לא רק אביה החורג, הוא גם הדוד שלה. המחשבה רק מגבירה את ריגושו. הוא ממשיך לגעת בה, לנשק אותה, לכפות את עצמו עליה. הילדה מנסה להדוף אותו, אבל הוא חזק מדי. הוא לא מפסיק, הוא רק נהיה אגרסיבי יותר. זה לא מה שהיא רצתה, לא מה שהיא נרשמה אליו. אבל לו לא אכפת, הוא סתם זקן חרמן שלא יכול לשלוט בעצמו.