העלילה מתגלגלת עם סולימאן, ערבי עשיר, מביע את חששותיו לחברו אנטוניו. נראה כי אשתו של סולימאן איבדה עניין במין, והוא נואש לתרופה. אנטוניו, אדון ערמומי של פיתוי, ממציא תוכנית מגרה. הוא מציע שסולימאן יאפשר לאשתו להתעלס עם גבר אחר בנוכחותו, מצית ניצוץ של תשוקה שעלולה להצית מחדש את המפגשים האינטימיים שלהם. סולימאן בתחילה נדהם מההצעה, מוצא את הרעיון גם מרגש וגם דוחה. עם זאת, הוא נואש לפתרון, ותוכנית אנטוניוס מציעה זיק של תקווה. הסצנה עוברת למגורים ערביים מפוארים, שם הבמה נקבעת למפגש האסור. האישה, הכובשת במשיכה הערבית שלה, נכנעת לקסמיו של אנטוניוס. המפגש הנלהב שלהם מתפתח בסימפוניה של גניחות ואנחות, הכל תחת עינו הפקוחה של סולימאן. השאלה משתהה: האם זה יצית את הניצוץ שסולימאן חושק בו, או שזה יאמץ עוד יותר את יחסיהם?.