כלה יפה להפליא, שועלה של רעיה, לא הסתפקה בסתם התעלסות של בעליה. תשוקותיה היו גשמיות יותר, ראשוניות יותר. היא השתוקקה לטעם של גברים אחרים, לריגוש של האסור. בליל כלולותיה, היא פיתתה זר נאה אל הבודואר שלה, ושם, תחת אור הירח, התמסרה לתאוותה הבלתי יודעת שובע. היא חשפה את קימוריה החושניים, את החזה השופע והענוג שלה, ומשכה אותו לעולם העונג הארוטי שלה. גופם השתלב בריקוד עתיק כמו הזמן עצמו, גניחותיהם מהדהדות בלילה השקט. זה לא היה סתם סטוץ של לילה אחד; זה היה תחילתו של פרק חדש בחייה, מסע אל מעמקי ההנאה הגשמית. זהו סיפורה של אישה נשואה, פומה לטינה צמאה לתשוקה, והמסע הבלתי יודע שובע שלה לעוד.