בתחום של משפחות חורגות, גבולות יכולים להתערפל ושאלות עולות. כשחמות מוצאת את עצמה נמשכת לבנה החורג, הקו בין מתאים ולא ראוי מתערפל. זה איזון עדין של תשוקה וחובה, מחול של פרי אסור שמפתה מדי להתנגד. הפיתוי של האסור רק מגביר את התשוקה, מה שהופך כל מגע לסיכון מרגש. האמא החורגת, שאינה יכולה לעמוד בפני האינסטינקטים הראשוניים שלה, נכנעת לרצונות שלה. היא שולחת יד, ידה מרעה את זרועו, שולחת צמרמורות במורד עמוד השדרה שלו. זה רגע של תשוקה טהורה, בלתי מזוהמת, ריקוד שאף אחד לא יכול להתנגד לו. הבן החורג, שנדהם בתחילה, מוצא את עצמו נמשך למגע שלה, את החשמל שביניהם אי אפשר להתעלם. הם ממשיכים, חקירתם הופכת אינטימית יותר, תשוקתם מכלה אותם. אבל ככל שהם מעמיקים יותר, הם לא יכולים שלא לתהות - האם זה נורמלי? או שמא זה נתיב מסוכן שהם דורכים עליו?.