תארו לעצמכם שאתם מוצאים את עצמכם בבית קולנוע מחוספס, כזה שראה ימים טובים יותר, עם מושבים שחוקים וריח עבש שמשתהה באוויר. הפטרון הנוסף היחיד הוא ג'נטלמן מבוגר, טיפוס אבא, שנראה אבוד בעולמו שלו. כשאתם מתמקמים, אתם לא יכולים שלא לשים לב שתשומת הלב שלו נמשכת לכיוונכם. אתם מרגישים עקצוץ של התרגשות כשהוא מעודד אתכם בעדינות לחקור את הרצונות שלכם. וכך, אתם מתחילים ללטף את עצמכם, הריגוש של האסור שמוסיף להנאה. האבא מתבונן, גיחוך משחק על שפתיו כשהוא עושה אותו דבר, ידו נעה בקצב מתחת לכיסוי הז'קט שלו. התאורה העמומה וההדים של סרטים ישנים שמתנגנים ברקע יוצרים אווירה של הנאה מלוכלכת, קולנועית. המתח נבנה, המושבים חורקים עם כל תנועה, הצליל היחיד בתיאטרון השומם. המראה של האבא מלטף את עצמו רק מוסיף דלק למדורה, מה שהופך את החוויה לעוד יותר מטרפת. ואז, בהתנשפות, אתה מגיע לשיא שלך, העונג מהמם. האבא מחייך, השחרור שלו ניכר מתחת לז'קט שלו. האורות נדלקים חזרה, והתיאטרון ריק כמו שהיה קודם, לא משאיר זכר למפגש האינטימי.