לאחר שבוע סוער של ספק עצמי וחוסר ודאות, אנה מצאה את עצמה משתוקקת לנוחות המגע של רעיה. טעם שפתיה הרכות על שפתיה היה עוגן מוכר, מקרקע אותה במציאות החיבור שלהם. הנשיקות שלהם העמיקו, גופם השתלב בריקוד עתיק כמו הזמן עצמו. תשוקותיה של אנה הלכו וגברו, כמיהתה שלה לעוד הפכה מורגשת. היא השתוקקה לתחושת לשונה של רעיה החוקרת את האזור הכי אינטימי שלה, טועמת אותה, מאמתת אותה. העונג היה סוחף, עדות לתשוקתם המשותפת ולהבנתם. כל נגיעה, כל ליקוק, שלחו גלי אקסטזה זורמים באנה, המאשרים את מקומה בעולם. ההתעלסות שלהם הייתה חגיגה של הקשר ביניהם, עדות לעוצמת הבחירה הנשית וליופי של תשוקותיהם המשותפות.